דיני קדושת שביעית במעגל השנה – הנחיות מעשיות

קידוש והבדלה

מותר להשתמש ביין או מיץ ענבים של שביעית לקידוש ולהבדלה, אך ישים צלחת תחת הכוס כדי שהיין הנשפך מעבר לגדותיו לא ילך לאיבוד.

אין לכבות את נר ההבדלה בשארית היין כיון שזה נמאס משתיה. וכן לא ישים מיין של הבדלה לתוך עיניו ולא לתוך הכיסים.
פירות ה'סימנים'

בראש השנה תשפ"ב, תחילת שנת השמיטה, עדיין לא הרגישו כל שינוי בשוק הפירות והירקות. אפילו הירקות עלים הנצרכים בטריותם, היו עדיין מגידולי שישית. אך בראש השנה הבא עלינו לטובה, יש לשים לב היטב למקורות השונים של פירות ה'סימנים' וה'שהחיינו', מה מהם מיבוא חו"ל, ומה מאוצר בי"ד ויש בו קדושת שביעית, או מגידולי נכרים שלנוהגים כשיטת החזו"א עפ"י המבי"ט חלים עליו דיני קדושת שביעית.
אתרוג שחנט בשביעית

אתרוג שחנט בשנה השביעית, גם אם נקטף בשנה השמינית, קדוש בקדושת שביעית ויש לנהוג בו דיני קדושת שביעית כמפורט להלן.

הרי הוא הפקר

מן הדין הרי הוא הפקר, ויכול כל אדם לקוטפו ללא רשות הבעלים. ויכול לקטוף כמה אתרוגים שהוא צריך עבורו ועבור אנשי ביתו, לכל אחד לפחות שני אתרוגים, ואם יש לו ספיקות בכשרותם יכול לקטוף יותר.

איסור הוצאה לחו"ל

אסור להוציא פירות שביעית מהארץ לחוץ לארץ. ואם שלח, אין הפירות נאסרים ויוצאים בהם. אך מותר לשלוח אתרוגים למקומות שאי אפשר להשיג אתרוג כשר לא מורכב. ויזהרו לנהוג בחו"ל קדושת שביעית באתרוג, ויאכלו את האתרוגים מיד אחרי החג. ומי שעוסק במסחר ושולח אתרוגים לחו"ל, ישאל לחכם אם יש היתר בזה וכיצד לעשות.

איסור סחורה באתרוגים

ההולכים לקטוף אתרוגים בפרדסים (ולא קונים בקניה מסודרת מאוצר בי"ד), יזהרו שלא יהיה איסור שמור ונעבד, שלפי חלק מהפוסקים לא יוצאים בזה ידי חובת המצוה. וכן אסור לשלם על האתרוג מחיר רגיל משום איסור סחורה. וגם יזהרו לא למסור דמי פירות שביעית לעם הארץ.

ביעור באתרוגים

העושים ריבה מאתרוגים יזהרו לבער את הריבה בהגיע זמן הביעור של אתרוגים, מפני שאם לא יבערו תיאסר הריבה באכילה. ואם לא יזכו בו בני אדם יוכל להכניסו לביתו על מנת שלא לזכות בו.

לולב

אין בלולב קדושת שביעית ומותר לקנותו אפילו מהמשומר.

הדסים

מכיון שיש בהדסים ריח, יש לנהוג בהם קדושת שביעית מספק, שמא הם בכלל בשמים. ונוהג בהם כל הדינים הנוהגים באתרוגים לענין קדושת שביעית.

ערבות

אין בערבות קדושת שביעית, אך יזהרו לא לקנות ערבות שניטעו בשמיטה או נעבדו.

קטיפת סכך

אע"פ שזמירת אילנות היא בכלל מלאכת זריעה, מכל מקום מותר לקטוף סכך כדרך שקוטפים כל השנים, אם הקוטף אינו מומחה ואינו יודע דרך הזימור ולא מתכוון לזמירה, היינו לתועלת האילן כדי שיגדל, אלא לצורך סכך.

תליית פירות שביעית בסוכה

מותר לתלות פירות שביעת בסוכה, כגון רימונים, תמרים וכדו', אע"פ שנאסרים בכך באכילה כל שבעת ימי הסוכות, ובתנאי שתולה באופן שהפירות אינם מתקלקלים כלל ואחרי החג יהיו ראויים לאכילה.
הדלקה בשמן של שביעית

אסור להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית כיון שאסור להשתמש לאורה.

סופגניות בשמן של שביעית

ראוי שלא לעשות סופגניות משמן של שביעית, מפני שהשמן הולך לאיבוד, אבל במקום הצורך יש להקל בזה כיון שהשמן בא כדי לתת טעם. אמנם, אפילו אם אחרי השימוש אין השמן ראוי לאכילת בהמה, צריך לשמור את השמן בקדושת שביעית, מכיון שכל זמן שזה ראוי להדלקה, לא נפקע ממנו קדושת שביעית.
פירות ט"ו בשבט

מזה עידן ועידנים נתפשט ה'מנהג' לברך בט"ו בשבט על 'פירות שנשתבחה בהן טורקיה'… הפירות המיובשים מחו"ל כבשו מזמן את השוק, ובהתייחס לשנת השמיטה הרי זה מונע הרבה חששות.

אך כמובן, יש לבחון בתשומת לב כל פרי שקונים, ולדעת מה מקורו והאם יש לנהוג בו קדושת שביעית.
משלוח מנות

מותר לשלוח מנות מפירות שביעית, אבל להחזיר מנות למי ששלח לו, יש מי שכתב שאין ראוי, כיון דהוי כעין פריעת חוב, ואין פורעין חוב בפירות שביעית. אך כל זה אם לא יצא ידי חובה בשתי מנות אחרות, אך אם יוצא יד"ח במנות אחרות מותר.
חמץ

מאכל חמץ שיש בו קדושת שביעית, יש לשרוף אותו בהגיע זמן הביעור, כמו כל חמץ (הגרח"ק זצ"ל).

אמנם לולב והדסים שיש בהם קדושת שביעית, אין לשרפם בשריפת חמץ.

יש להיזהר שלא למכור במכירת חמץ מוצרים שיש בהם קדושת שביעית, משום שאסור למכור פירות שביעית לגוי.

ד' כוסות

מותר להשתמש ביין או מיץ ענבים של שביעית לארבע כוסות בליל פסח, אך ישים צלחת תחת הכוס כדי שהיין הנשפך מעבר לגדותיו לא ילך לאיבוד.

אין לשתות כוס שני של ארבע כוסות מיין או מיץ ענבים של שביעית, כיון שהמנהג הוא לשפוך מעט באמירת עשר המכות, והיין הנשפך הולך לאיבוד. ומכיון שאין לבטל מנהג זה, לכן יקחו לכוס זה יין של שנה שישית (הגרח"ק זצ"ל).

ענבים, וכן יין שלהם, זמן הביעור הוא עד יום א' דפסח של שמינית. אכן, יכול לצאת ידי ד' כוסות מיין זה, שהרי מותר להשאיר לעצמו שיעור ג' סעודות ('דרך אמונה').

חזרת של שביעית

מותר לאכול חזרת של שביעית, אע"פ שאין זה דרך אכילתו כל השנה, מכל מקום בליל פסח זהו דרך אכילתו.

יש אומרים שאין איסור ספיחין בחזרת הגדל בשביעית.

למדוד

מותר למדוד בביתו שיעורי המצוות ביין, מרור, כרפס או מצה ושאר הדברים הקדושים בקדושת שביעית (הגרח"ק זצ"ל).

מרור

מרן החזו"א החמיר על עצמו שלא לקחת למרור ירק שהיה שמור או נעבד בשביעית, אבל לאחרים הקל.

אפיקומן

אלו שרגילים לגנוב את האפיקומן כדי שהילדים יישארו נעורים, והילד מבקש תמורה, אין בו שום חשש איסור סחורה במצות של שביעית.
קישוט הבתים בפרחים

פרחים שעומדים לנוי ואין בהם ריח, שגדלו בשנת השמיטה – אינם קדושים בקדושת שביעית.

פרחים שעומדים לנוי ויש בהם ריח, שגדלו בשנת השמיטה – נחלקו הדעות האם יש בהם קדושת שביעית, והמיקל יש לו על מי לסמוך.

מעונינים להצטרף לגלאט!

הצטרף לניוזלטר 'גלאט' – מדריך הכשרות החודשי מבד"ץ "שארית ישראל" במתכונת דיגיטלית ישירות אליכם למייל