ההבדלים ההלכתיים בשמיטה בין כשרות בד"ץ "שארית ישראל" לשאר כשרויות המהדרין

שעת אחר הצהרים ברחוב שלמה המלך בבני ברק. למשרדי מערכת הכשרות של עולם התורה בד"ץ "שארית ישראל" נקבצו ובאו הגאונים חברי הבד"ץ רבי יחיאל יוסף במברגר שליט"א רב הקהילה החרדית בחיפה, רבי צבי וובר שליט"א רבה של נווה יעקב בירושלים, רבי אברהם יצחק הכהן רובין שליט"א רב הקהילה החרדית ברחובות ורבי שבח צבי רוזנבלט שליט"א רבה של בני ברק. הם נכנסים לחדר הישיבות בו הם מתכנסים בקביעות כחברי הבד"ץ המלווים כל הזמן את מערכת הכשרות לדון בעניני הכשרות העומדים על הפרק.

הישיבה שהתארכה מהרגיל עסקה כמובן בענינא דיומא, ערב שנת השמיטה. בעוד ימים ספורים תתקדש שנת השמיטה תשפ"ב. בכשרות המהודרת של בני התורה בד"ץ "שארית ישראל" מגיעים לישורת האחרונה של ההערכות לקראת שנת השמיטה. מספר שעות כבר יושבים כאן ודנים בשאלות העומדות על הפרק. המפקחים מדווחים ומבררים דבר ד' זו הלכה והרבנים שליט"א משיבים. גם מתפלפלים בהלכה על נידונים כאלו ואחרים.

אנו מנצלים את ההזדמנות להציג כמה שאלות בפני הגאונים חברי הבד"ץ שליט"א, דברים שישמעו לציבור בני התורה האמון עלי מערכת הכשרות של עולם התורה בפרט בימים של ערב שביעית ואחרי מכתבם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א לפני כחודשיים ימים על הזכות להצטרף לשולחנו של מלך – מאן מלכי רבנן ולרכוש בשנת השמיטה במיוחד מהמוצרים ומהסחורה הנושאת את חותם הכשרות של עולם התורה – בד"ץ "שארית ישראל".

עוד ימים ספורים, תתקדש שנת השמיטה ועדיין נדמה שחסרה מודעות בציבור. זה מתבטא בכך שלמשל יכול אברך בן תורה שקובע כעת תאריך לשמחה בביתו בחורף הבעל"ט, וכשמסבים את תשומת ליבו לכך שהחורף הוא שנת שמיטה וכדאי מאד שהשמחה תערך באולם עם כשרות בד"ץ "שארית ישראל", הוא לא מבין למה? מה הבעיה באולם בכשרות שלא מקפידה על קדושת שביעית ב'יבול נכרי' למשל? איך מחדירים את המודעות הזו לציבור?

הגאונים חברי הבד"ץ שליט"א מבקשים בפתיחת הדברים להבהיר: ברור שישנן הוראות הלכתיות כאלו ואחרות בכשרויות שונות, אבל אין לנו מטרה לתקוף כשרות זו או אחרת, אלא להסביר מה המעלות בכשרות בד"ץ "שארית ישראל" הכשרות המהודרת לבני התורה.

ראשית מעיר הגרש"צ רוזנבלט שליט"א, אם דברתם על אולמות שמחה שמזמינים כעת, צריך להעיר את תשומת לב בעלי השמחה שעליהם לחתום על 'כתב שליחות' לקראת השמחה. כמו כן, הורים לילדים בצהרונים שמקבלים את ארוחת הצהרים בצהרון וארוחת הצהרים בהשגחת בד"ץ "שארית ישראל" – עליהם לחתום עוד לפני שנת השמיטה על 'כתב שליחות'.

לגופה של שאלה אומרים הגר"צ ובר והגר"י במברגר שליט"א: בבד"ץ "שארית ישראל" זו לא השמיטה הראשונה של מערכת הכשרות וכמו בכל השמיטות הקודמות, גם בשמיטה זו בס"ד, הכל נעשה לפי הנחיות והוראות המבוססות על פסקיו של מרן החזון איש זצוק"ל שהיה 'מרא דשביעית' בארץ הקודש. גם בנידונים הלכתיים שהתחדשו אחרי פטירת מרן זצוק"ל הדברים לובנו הלכתית ע"י תלמידיו ואחייניו מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל ויבלחט"א רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א.

זאת ועוד, כמדומה שבד"ץ "שארית ישראל" הוא מהיחידים שמקפידים על ההנחיות המפורטות שהתקבלו מעמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לגבי הערבה הדרומית.

בנקודה זו חברי הבד"ץ שליט"א מרחיבים דברים:

קדושת ארץ ישראל ודין 'יבול חו"ל' ו'יבול נכרים' אותם בירר וחקק רבן של ישראל מרן החזון איש זצוק"ל בעמל בלתי יתואר, הינם ה'אורים ותומים' של מערכת הכשרות. לאורך כל שנות השמיטה, "שארית ישראל" הינה מערכת הכשרות היחידה שלא תקלוט בשום אופן תוצרת חקלאית משטחי הערבה הדרומית אלא מקו רוחב 30 ודרומה, כפי שהורנו בבירור עמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. אין פשרות בעניין זה.

למרות הקשיים והניסיונות הרבים, למרות ההיתרים השונים וההסתמכות על מחקרים למיניהם, "שארית ישראל" הינה מערכת הכשרות היחידה שהציבה את הקו הזה כקו בלתי עביר וכקו גבול: כדעת רבותינו – מקו רוחב 30 ודרומה בלבד מאושר לשיווק, כל מה שלפני הקו ולמעלה דינו כ"פירות שביעית" ובחשש איסור ספיחין, ולא יימצא בחנויות כלל.

לא ניכנס כאן לכל ההגדרות ההלכתיות רק בקצרה: הרמב"ם כותב שארץ ישראל מכוונת בין קווי הרוחב, אבל אין בכך קביעה לגבי גבולות ארץ ישראל המדויקים. כדי לאתר את המקום נערך בירור במפות מדויקות ביותר, והוברר שהקו נופל באזור הקיבוץ לוטן שבערבה. לאחר בדיקת השטח באופן מדוקדק נותר ק"מ מסופק. כדי לאשר את הק"מ הזה נדרש מודד מוסמך ומשום כך הורחק גבולה של ארץ ישראל דרומה מאותו שטח כדי שלא להיכנס לספקות. היבול של "שארית ישראל" נלקח רק מקיבוץ קטורה ודרומה לכיוון אילת, שם ממוקמות מספר נקודות ישוב חקלאיות. מספר קיבוצים בהם קבוץ יהל שבערבה ממוקמים צפונה מקו הרוחב, אבל מקומות אלו מאוגדים בגוף שיווקי משותף והסחורה מכל המקומות הללו – אלו שבשטח א"י ואלו שמחוצה לה מתנקזת למקום אחד ומשום כך עלולה להיווצר בעיה. לכן מקיימים בד"ץ "שארית ישראל" השגחה קפדנית ביותר; בבתי האריזה המקומיים יש פיקוח על הפירות מהשדה ועד למחסני החלוקה של ועדות השמיטה, זאת כדי למנוע תערובת בין פירות הקדושים בקדושת שביעית לכאלה שנלקטו משדות מחוץ לשטחה של ארץ ישראל.

בד"ץ "שארית ישראל" קבלו הנחיה ברורה ממרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שלא להקל להביא ירקות שגדלים אצל יהודים בשנת השמיטה אלא אך ורק מהערבה הדרומית מתחת לקו 30, בניגוד למערכות כשרות אחרות שאינן מקפידות על כך. לצערנו, רבים אינם מודעים למשמעות הדבר, וסבורים כי חומרא דחומרא היא. וגם בין בני תורה המדקדקים במצוות, ישנם הסבורים כי תחום הלכתי זה, שייך יותר לענייני מחקר וגיאוגרפיה, ואינו מסתעף מהלכות פסוקות ומפורשות.

לכן, אם אתם שואלים איך להחדיר את המודעות, או מה לומר לאותו אברך בן תורה שמזמין כעת אולם לשמחה בשעטו"מ, אפשר לומר בקול ברור: בבד"ץ "שארית ישראל" אין פשרות! מי שרוצה שבביתו או בשמחתו בשנת השמיטה, הכל יהיה לפי פסקיו של מרן החזו"א ולפי ההנחיות של מרן הגרי"ש אלישיב, יודע את הכתובת.

"שארית ישראל" – הכשר עם מסורת!

מעונינים להצטרף לגלאט!

הצטרף לניוזלטר 'גלאט' – מדריך הכשרות החודשי מבד"ץ "שארית ישראל" במתכונת דיגיטלית ישירות אליכם למייל