צור קשר

מיום היווסדה לפני שש שמיטות, ליווה רבינו רשכבה”ג מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זצוק”ל את מערכת הכשרות המהודרת בעולם התורה בהכוונה והדרכה, בעצה ותושיה, וסמך ידו על הנעשה בה. חברי הבד”צ הגאונים שליט”א היו עולים בקביעות למעונו להתייעץ ולשאול בדברים שעמדו על הפרק. לימים התבטא במילות קדשו: “זהו ההכשר היחיד שאפשר לסמוך עליו’ וקבע במסמרות על הכשרות המוסמכת של בני התורה ‘בד”ץ שארית ישראל’: ‘אין שום דמיון להכשר אחר’.

היה זה בערב שנת השמיטה תשמ”ז. לאחר שרבנו הגדול מרן ראש הישיבה הגראמ”מ שך זצוק”ל תבע ודרש זאת, הוקמה בפועל מערכת הכשרות המהודרת בד”ץ ‘שארית ישראל’ והוא זה ששם עטרה לראשה את הגאב”ד הגאון הגדול רבי חיים שאול קרליץ זצוק”ל. מרן הגראמ”מ שך היה מעורב לפרטי פרטים. כל דבר קטן כגדול הובא על שולחנו והכל נעשה עפ”י הוראותיו והכרעותיו.

בשנתיים הראשונות התפתחות הדברים היתה איטית, הדברים לא נעשו לפי האפשרויות אלא רק לפי ההכרח, בתחילה ירקות לשמיטה, אחר כך היה עוד ‘הכרח’ ועוד. מאוחר יותר גם התחילה השחיטה שנעשתה בשלב הראשון בצורה ידנית, עוף אחר עוף.

בשלב זה נכנס לענין בצורה מאד נחרצת רבינו שר התורה הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצוק”ל. רבינו התבטא ואמר, שעכשיו כבר מדובר בדבר שעומד מעל לכשרות, ומה הוא אותו דבר? שאחרי שמרן ראש הישיבה זצוק”ל שם את כל כובד משקלו על הענין הזה, הרי יש בכך משום ‘כבוד התורה’. ואכן, באותה תקופה שנכנס רבינו להנהגת הבד”ץ, התחילה תנופה גדולה של מערכת הכשרות.

שוחחנו עם מפקחים וותיקים הנמצאים במערכת הכשרות המהודרת כבר עשרות שנים והיו עולים מפעם בפעם לרבינו שר התורה זצוק”ל לשאלות והכרעות. בקשנו לשמוע דברים משנים מוקדמות. הם נזכרים בכמה עובדות.

לפני עשרים ושלש שנה, בקיץ תשנ”ט, התפוצצה ברבים ‘פרשת הלחם’. בכמה מאפיות בדרום התברר שיש בעיה של הדבקות קמח לא מנופה בלחמים, דבר שיצר חתיכה של קצוות הלחם בכל המאפיות. אברכים יראי שמים בנגב פנו לראשי הישיבות בנגב הגאונים הגדולים רבי יששכר מאיר זצוק”ל ורבי יעקב הורוביץ זצוק”ל ולהבחל”ח רבי אביעזר פילץ שליט”א כדת מה לעשות, והם הורו לקנות לחם רק בכשרות מוסמכת כמו בד”ץ ‘שארית ישראל’. בימים ההם היתה מאפיה בשם ‘מאפית מרגלית’, שקבלה את הכשרות המהודרת ורכשו ממנה. ציבור בני התורה בקהילות הקודש בנתיבות, אופקים, תפרח, ירוחם, באר שבע, קבלו את ההוראה ורכשו לחם רק עם כשרות בד”ץ ‘שארית ישראל’.

עקב התפוצצות הפרשה, פנו כמה אברכים ת”ח מקהילות בני התורה בדרום בשאלה לרבינו שר התורה זצוק”ל וביקשו לדעת כיצד עליהם לפעול. הם שלחו שתי שאלות, וציינו למרן כי הם מבקשים לפרסם זאת ב’יתד נאמן’ לתועלת הציבור.

שאלה: האם על האברכים לדרוש מבעלי החנויות שיביאו לחם בהכשר שארית ישראל?

תשובת רבינו: בוודאי יש לעשות זאת.

שאלה: יש אברכים שטוענים שרבותינו גדולי ישראל שליט”א לא הנחו להעדיף את ההכשר של שארית ישראל?

תשובת רבינו: מרן הרב שך (שליט”א) כבר הורה על כך מזמן, מה עוד שההכשר של שארית ישראל מהודר יותר משל אחרים ואין כל דמיון והשוואה בין ההכשר שלנו להכשרים אחרים.

הידיעה היתה למראה עיניו של רבינו זצוק”ל לפני פרסומה ב’יתד נאמן’ בכ”ב אלול תשנ”ט והוא אישר את אמיתות העובדות ואת פרסומה כלשונה.

דבר נוסף שנזכרים המפקחים הוותיקים נוגע במיוחד לשנה זו, שנת השמיטה. היה זה באחת השמיטות הקודמות כשהיו כאלו שניסו לערער ולהוציא לעז על ‘ועדת השמיטה’ של בד”ץ ‘שארית ישראל’. הרה”ג רבי יצחק שלמה קרליבך זצ”ל מהתלמידי חכמים במושב תפרח שבנגב, שהיה אמון על הוראת גדולי הדור במערכת הכשרות, נכנס לעובי הקורה, ופרסם אז ברבים מכתב הבהרה.

במכתב נאמר כך, כי כאשר נכנס אל מרן הגאון רבי חיים קניבסקי (שליט”א) אמר לו: “אתה יכול לפרסם את הדברים בשמי: ועדת השמיטה של ‘שארית ישראל’ טורחים ויגעים להעמיד את הדת על תילה ולהעמיד את הוראות מרן החזו”א זללה”ה בכל ההידורים והדקדוקים והכל נעשה בהנהגת ובהכוונת מו”ח שליט”א מרן הגרי”ש אלישיב”.

מכתב נוסף שפורסם באותם ימים הוא כדלהלן: “הננו בזה בפניה אישית ראשי הישיבות הק’ שליט”א וראשי מוסדות ומנהליהם הנכבדים שליט”א בדבר חיזוקה של מערכת הכשרות ‘שארית ישראל’ אשר יסדוה מרנן ורבנן גדולי ופסוקי הדור שליט”א לעמוד לימינה לחזקה ולבססה, זאת ע”י צריכת המוצרים אשר תחת חותמה כראוי לתלמידי הישיבות הק’, וכידוע יש בזה סיוע גדול לקיומה של מערכת הכשרות אשר עיקר מגמתה היא העמידה על משמר הכשרות, עבור ציבור בני התורה בכל אתר ואתר”.

ע”ז באו על החתום מרנן הגראי”ל שטינמן זצוק”ל, הגרמ”י ליפקוביץ זצוק”ל, הגרמ”ש שפירא זצוק”ל, הגרח”פ שיינברג זצוק”ל ועוד. וכמובן רבינו שר התורה הגר”ח קניבסקי זצוק”ל. מתחת חתימתו הוא הוסיף שורה בכתב ידו: “שמעתי ממו”ח שליט”א שזהו ההכשר היחידי שאפשר לסמוך עליו. חיים קניבסקי”. חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עליה!

באותם שנים ראשונות של מערכת הכשרות, היו בבני ברק כמה אולמות שמחה שעברו לקבל את חותם הכשרות המהודרת. היו כאלו שחששו לערוך שמחות באולמות אלו, מסיבות אלו ואחרות. היו גם שטענו שבאולמות אלו המחיר יקר ויש אולמות זולים יותר.

באותם ימים נשאל רבינו זצוק”ל על ידי בעל שמחה: האם לעשות שמחה משפחתית באולם בהכשר בד”ץ ‘שארית ישראל’ או באולם בהכשר אחר הזול יותר? רבינו זצוק”ל השיב ואמר לו: ‘כמו שהקב”ה מספק לך את הכסף בשביל האולם הזול, כן יספק לך את הדרוש לאולם בהכשר בד”ץ שארית ישראל’!

היה מעשה בשנת תשנ”ז שהכה גלים לא רק בעיר התורה בני ברק, אלא בציבור בני התורה כולה. כאשר רבים קיבלו הזמנה לשמחת נישואין של נכדים ממשפחות גדולי התורה זצוק”ל, והנה זה פלא, לא חלף זמן רב והם קיבלו הזמנות חדשות בהם השתנו שני פרטים מרכזיים: האולם ומועד החתונה.

ומעשה שהיה כך היה:

שמחת הנישואין נקבעה לאולם בו אין הכשר של בד”ץ ‘שארית ישראל’. כשנודע הדבר לאחד הסבים הלא הוא רבינו שר התורה זצוק”ל, הוא הודיע לבנו, שבבין הזמנים בתאריך פלוני ייצא למנוחה מחוץ לב”ב. הודעה זו הותירה את בנו עומד המום ומשתאה במקומו, שהרי באותו שבוע אמורה להתקיים חתונת נכדתו של רבינו ואיך הסבא לא ישתתף.

רבינו זצוק”ל נימק את צעדו באומרו, כי לערוך חתונה באולם המדובר לא יהיה לכבודו של מרן ראש הישיבה הגראמ”מ שך זצוק”ל שהביע את דעתו בענין זה. מאוחר יותר הובא הנושא להכרעתו של מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל שהביע אף הוא את דעתו כדעת חתנו מרן הגר”ח זצוק”ל. לאור זאת הוחלט ללא עוררין לשנות את מועד ומקום החתונה לאולם שתחת השגחת בד”ץ ‘שארית ישראל’.

‘הזמן גרמא’ בימים אלו, ימי ערב פסח כשתנור במאפיית ‘מצות חבורה’ לא שובת ממלאכתו. אחת מגולות הכותרת של מערכת הכשרות המהודרת בעולם התורה היא מאפיית המצות המהודרת ‘מצות חבורה’ שנפתחה ביד בנימין וכיום בבית שמש, ובה אופים מצות לאורך השנים גדולי ראשי הישיבות זצוק”ל ויבלחט”א, רבני קהילות ואלפי אברכים ב’חבורות’ לאורך היום והלילה, עם כל ההידורים של מאפיית המצות המפורסמת.

המאפייה זכתה בשנותיה ביד בנימין לביקור מיוחד ונדיר של מרן רבינו שר התורה זצוק”ל, יחד עם בן דודו הגאב”ד הגאון הגדול רבי חיים שאול קרליץ זצוק”ל. במהלך ביקורו אמר בהתפעלות, כי ברור הדבר שאחת מעיקרי הסיבות שגדולי ישראל אסרו את מצות המכונה, היא בגלל העובדה שלא היה ניתן לנקות את המכונות כראוי. אבל במאפייה כאן מדובר במצב אחר לחלוטין, כאשר הכל מתפרק ועובר תהליך ניקוי קפדני, כך שאפשר להגיע לנקות בכל מקום ולכן אין החשש הזה במצות הנאפות ביד בנימין.

עוד ציין רבינו זצוק”ל בעת ביקורו, כי שמע לא פעם מחמיו מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל, שזו המאפיה המהודרת ביותר, כי הידורים הנהוגים במאפיית ‘מצות חבורה’ אינם קיימים בשום מקום אחר, ועתה נוכח זאת במו עיניו שאכן כך הם פני הדברים, וההידורים שהונהגו ע”י חברי בד”צ ‘שארית ישראל’, הן במצות יד והן במצות מכונה הביאו את המאפיה לרמת ההידור הגבוהה ביותר שיש כיום. כן בירך את צוות ההשגחה שלא יהיה להם ‘שאלות’.

כך עד השנים האחרונות ועד בכלל, שגם בשנה זו כחודש לפני עלותו בסערה השמימה, ערכה המאפייה ‘חבורה’ מיוחדת בביתו של רבינו עבור ידידי ישיבת ‘עטרת שלמה’. לפני שנתיים, מספר לנו הרב חיים אהרן סטנייצקי, זכינו להיכנס לרשכבה”ג מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק”ל ולהראות לו את ה”רעדלר” הגדול של מצות יד, ועל שולחן מלכים, נפתח דיון הלכתי בדברי התרומת הדשן שפעולת החירור במצה מבטלת את השהיות שהיו קודם, במידה והיה שהיה בבצק, משום שפעולת החירור הוא לא עסק גדול כ”כ שמבטל את השהיה. מיד שאל רבינו זצוק”ל, האם המחרר הגדול מונע זאת, וענה שרדלר גדול זה בגדר עסק גדול ולכן מבטל השהיות. ומאד שמח על כך.

הרב סטנייצקי מספר על הארון המיוחד שנבנה לאחר הביקור אצל מרן שר התורה זצוק”ל, ובו מניחים את המצות לקראת הפרשת החלה. למעשה הוא כותב זאת בספרו הגדול ‘דרך אמונה’, שיש מחלוקת אם כלי שמחזיק יותר מארבעים סאה, אם הוא מועיל לצירוף סל, ולכן אנחנו מחמירים כאן לעשות מתקן בודד שלא מחובר לא לקיר ולא לרצפה ובתאים נפרדים שיוכל להיות ‘צירוף סל’.

סיפר המשגיח ד’ארחות תורה’ הגר”ח מישקובסקי שליט”א, שלפני למעלה מעשרים שנה, נכנס לפני הימים הנוראים לביתו של רבינו זצוק”ל, ושאל אותו, אלו דברים עליו להדגיש בדרשותיו בפני הציבור בימים אלו. רבינו זצוק”ל השיב על אתר באומרו: ‘תחזק את הציבור ותאמר להם שיאכלו אך ורק מההכשר של שארית ישראל וזה יעמוד להם לזכות ביום הדין’.

רוחו הגדולה של רבינו זצוק”ל תוסיף ותשרה על הבית הגדול מיסודם של ענקי העולם זיע”א. עולם הישיבות ימשיך להיות סמוך על שולחנה של הכשרות המהודרת בעולם התורה, בד”ץ ‘שארית ישראל’. בדרכו נלך!