מצוה מן המובחר להדליק נר חנוכה בשמן זית, ובמושכל ראשון היה ניתן לחשוב, שכיון שלא אוכלים את השמן אלא רק מדליקים ושורפים אותו, לא נצרך שום השגחה לענין זה, חוץ ממה שזה אכן שמן זית ולא זיוף.
אבל האמת היא, שיש כמה עניינים הצריכים השגחה, וכדלהלן.
ערלה:
זיתים מעצי ערלה, אסורים בהנאה, ולכן אין להשתמש בהם להדלקת נר חנוכה.
ואע”פ שמצוות לאו ליהנות ניתנו, מ”מ אסור, כי יש לו הנאה ממה שהוא חוסך מלקנות שמן אחר וכלשון חז”ל: “מישתרשי ליה”.
[במקרה שזה שמן הזית היחיד שיש לו ואין לו אפשרות לקנות אחר, יעשה שאלת חכם].
טעם נוסף הוא מה שאמרו בגמרא לענין איסורי הנאה של עבודה זרה “כתותי מיכתת שיעוריה”, כלומר, כיון שזה אסור בהנאה זה נחשב כאינו בנמצא, וממילא חסר בשיעור נר חנוכה.
ויש לדעת, שבזמנינו מצוי בכל המשתלות שמוכרים עצי זית עתיקים, ונוטעים אותם מחדש, ובהרבה מקרים יצטרכו שוב למנות שנות ערלה.
טבל:
שמן זית שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, מלבד מה שאסור לאוכלו, גם אסור ליהנות ממנו “הנאה של כילוי”, ואין להדליק ממנו נר חנוכה.
אמנם, בפירות דמאי לא אסרו הנאה של כילוי, ורוב עמי הארץ מעשרים, אבל ידוע מה שכתב החזון איש (דמאי טו, ד): “בושים אנו לומר שהמעשרין מיעוטא לדידן”, ואין בימינו רוב כזה. וחזר דינו להיות “ספק טבל”.
והורה הגרי”ש אלישיב זצוק”ל, שגם המהדרין שמעשרין בביתם כל מה שנכנס, אם הם קונים בהשגחה טובה, דין השמן לא יותר חמור מדמאי, ועל כן אין הם צריכים לעשר שמן זית להדלקה.
שביעית:
מסיק הזיתים בישראל נעשה סביב חודש תשרי-חשוון, נמצא שהיבול של שמן זית לשנת תשפ”ב הוא של שנת שישית. אך בשנת תשפ”ג, הזיתים יהיו קדושים בקדושת שביעית.
ונחלקו גדולי האחרונים אם מותר או אסור להדליק נר חנוכה משמן של שביעית, וב’דרך אמונה’ הביא שהחזון איש הורה לאיסור וכן פסק מרן הגרי”ש אלישיב. על כן יש להימנע מלהדליק בו.
לטגן סופגניות בשמן שביעית – הורה מרן הגרי”ש אלישיב שראוי לא לעשות. והטעם משום שכל שהוא ראוי להדלקה לא נפקע ממנו קדושת שביעית.
ובדיעבד כשהשתמש בשמן שביעית לטיגון סופגניות, אפילו אם אחרי השימוש השמן לא ראוי לאכילה, מכל מקום צריך לשמור את השמן בקדושה כיון שהוא ראוי עדיין להדלקה.
