במה נתייחדה מערכת הכשרות של "שארית ישראל" ככזאת שציבור בני התורה צריך להעדיפה על פני כל כשרות אחרת?

במה נתייחדה מערכת הכשרות של "שארית ישראל" ככזאת שציבור בני התורה צריך להעדיפה על פני כל כשרות אחרת?
מי שלא נחשף למה שנעשה מאחורי הקלעים של מערכת כשרות, לא מבין באיזה מורכבות הלכתית מדובר. התופעה של כשרות המונית, של הסדר כשרות בתנאים של הספקה גדולה, הן בכמות והן בפיזור לאזורים רחבים ורחוקים, היא תופעה שלא היה לה אח ורע בתולדות הימים, היות שכל המציאות של מזון מתועש שמשונע למרחקים היא תופעה חדשה מאד. משום כך אנשים נוטים להקל ראש בדבר ולייחס מידה שווה לכל מה שמכונה ככשרות.

אילו היה כל בן ישיבה וכל בוגר ישיבה יודע איזו מערכת כשרות מורכבת עומדת מאחורי כל מוצר ומוצר שמגיע אליו לשולחן, הוא לא היה זקוק לשכנוע או תמריץ אלא הוא היה מצד עצמו מעדיף ומשתדל להשיג את המוצרים שתחת כשרות של תלמידי חכמים שהם מתוך עולם התורה וגדולי התורה סומכים ידיהם עליהם; מרן הראש ישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל הקים אותה, ומרן פה"ד הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ומרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, ושיבדלחט"א מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, פרשו עליה את אברתם.
בכשרות צריך להיות ירא הלכה וירא שמים, שתלמידי חכמים יקבעו את הכללים. כיום יותר מבינים עד כמה חשוב ועד כמה מורכב הדבר שההלכה למעשה תהיה לאור הפוסקים וההלכה העיונית המקובלת עלינו, אם זה בשמיטה, בשחיטה, במעשרות ועוד.

לדוגמא, ישנה שאלה אם אפשר לעשר פירות של נכרי כשהם עדיין בבעלותו, שהרי הגוי אינו יכול למנות שליח על המעשר. חלק מהפוסקים סוברים שאי אפשר לעשר פירות של נכרים, ואכן מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל סבר שאין לעשר פירות נכרים. ישנן כשרויות שסומכים על הדעות שמתירים, ועל פי זה מעשרים ומספקים לצבור את הסחורה באופן ישיר או כתערובות. מגיע אברך, קונה ובטוח שהכול חלק ללא חשש תרומות ומעשרות, בעוד שלדעת מרן הגרי"ש זצוק"ל אין זה מעושר כלל וצריך לכתחילה לעשר שוב.

דוגמה נוספת, איסור "חדש", ישנם הסוברים שהאיסור לא נוהג כיום בחו"ל, ועל פי זה ישנן כשרויות שסומכות על כך ומעניקות הכשר על תוצרת מהתבואה שיש עליה חשש שהינה בכלל "חדש", אבל אנו נוהגים כדעת רבנו הגר"א שסבר שגם כיום יש איסור "חדש" בחו"ל.

תלמיד חכם שאוכל מאכל, חייב שהחותמת עליו תתאים עם אותה יראת ההלכה ודרך הפסק כפי מה שהוא לומד בישיבה או בכולל. פעם התבטא בפני יהודי ואמר לי, שאלות בגמרא אני שואל את הראש ישיבה פלוני, אבל שאלות בהלכה אני שואל רב מחוג מסוים. אמרתי לו: אם אתה חושב שהלה לא מספיק מבין את התוספות כדי לשאול אותו, איך אתה סומך עליו בהבנת וידיעת ההלכה שצריך לדעת לרדת לעומקה?
בני תורה לא יכולים להיכלל בין הכלל של "רוב עמי הארץ מעשרין הן", אלו שקונים ולא יודעים מה עומד מאחורי מתן ההכשר. בני תורה צריכים לברר ולדעת איך וכיצד האוכל הזה הינו ראוי למאכל. ולכן, מצב שבו לעולם התורה אין את התלמידי חכמים שקמים מתוך הד' אמות ומעמידים את ההלכה למעשה, ללא שום קלות ראש וקלות דעת, מתוך בירור אמיתי של ההלכות במקורן, הוא לא מצב שמתאים לבני תורה.

יש בזה כמובן את הצד של הזהירות והיראת שמים בקיום המצוות, אבל גם את קיום ההלכה למעשה שהוא חלק בלתי נפרד מלימוד התורה המביא לידי מעשה. זה היה נחלת כל הדורות ובמיוחד בדורנו מול תעשיית המזון חובקת עולם. השולחן ערוך נשאר כמות שהוא ודרך עיון הסוגיות הם יורדים עד עדשת המיקרוסקופ של המעבדה, וזו נחלת "שארית ישראל" שמרכזת את נושא ההלכה למעשה היוצא מתוך בית המדרש והישיבות.
יש בהוראה הבדל לפעמים מול איזה שואל עומדים, האם מדובר בשואל שרוצה לדעת את עיקר הדין, או מי שחשוב לו שיהא ללא סרך ונדנוד. "שארית ישראל" היא כשרות שניצבת מול שואלים שהם בני תורה ותלמידי חכמים שחשוב להם להחמיר כשראוי להחמיר, ולכן הגישה היא שונה לחלוטין.

אינני יודע כמה כשרויות יכולות להעיד שעל השאלות שעומדות בפניהן מכריע ופוסק רבן של ישראל מרן שר התורה רבנו הגר"ח קניבסקי שליט"א. על כל שאלה יש את ההכרעה של ה"דרך אמונה" בעצמו! כמובן, שככל שירבו הקונים והרוכשים של המוצרים שתחת ההשגחה, כך יתאפשר יותר ויותר לדרוש הידור והשגחה מיותר מפעלים ויותר מוצרים. ככל שתהיה העדפה של "שארית ישראל", כך יתאפשר לעמוד על דרישות הכשרות ולהעמיד את מצב הכשרות על דרגה גבוהה יותר ויותר.

מעונינים להצטרף לגלאט!

הצטרף לניוזלטר 'גלאט' – מדריך הכשרות החודשי מבד"ץ "שארית ישראל" במתכונת דיגיטלית ישירות אליכם למייל