בשמחת תורה השנה בעקבות ההוראות מגדולי ההוראה שליט"א, רבים עשו את ההקפות ברחובה של עיר, וכיון ששמחת תורה חל בשבת, יש איסור לטלטל את ספר התורה אם אין עירוב כשר, וגם במקומות שיש עירוב שכונתי רבים נמנעים מלסמוך עליו. במקומות רבים עמלו לעשות עירוב ברחוב הסמוך לבית הכנסת. עוברי אורח שנסעו והלכו ברחובות, נעצרו לראות במחזה, להבין מה עושים בעירוב, מהי צורת הפתח, ואיך אברכי משי עמלים בגופם להעמיד קרשים ולקשור חוטים. אברך שאל, האם באמת בעיר רגילה צריך לעשות עירוב מצומצם סביב בית הכנסת, ומה זה מועיל למי שמחמיר לא לטלטל תמיד.
התשובה שניתנה היא, שהדבר תלוי במצב העירוב הקיים באותו מקום. יש ערים גדולות וישובים שהעירוב בהם מפוקפק מאוד, ובוודאי שצריכים מעיקר הדין לעשות עירוב סביב לבית הכנסת. יש מקומות שהעירוב בנוי טוב ומפוקח טוב ברמת עירוב שכונתי, ועם כל זאת יש בעיה של שכירות מהדירות של גוים ומומרים, שקשה לפתור אותה בזמנינו, כי אין למשטרה סמכות מספיקה על פי ההלכה להשכיר את הדירות. כך למשל בירושלים בשכונות רבות ובהם רמות א', רמות ב', נווה יעקב ועוד. דווקא לגבי הוצאת ספר התורה וחומשים מבית הכנסת אין בעיה במקומות אלו, כי ביהכנ"ס נידון כחצר.
ברוב השכונות החרדיות מתקנים עירוב שכונתי טוב, אבל יש רחובות רחבים ט"ז אמה, שלדעת הרבה פוסקים לא ניתן לעשות עירוב בהם, והוא נסמך על השיטות שאין רשות הרבים ללא שישים ריבוא, כמו בעירובים השכונתיים בבני ברק. במקומות אלו רבים נמנעים מלטלטל, ויש ענין גדול לעשות עירוב סמוך לבית הכנסת – כל זה בתנאי שהעירוב לא יכלול רחוב שיש בו דין רשות הרבים. לכן זה מועיל רק לבהכנ"ס שנמצא ברחוב ללא מוצא, או שהיציאות ממנו אינן רחבות, ואז בעירוב המצומצם אין רשות הרבים, והעירוב מועיל גם לדעת השו"ע ושאר הראשונים. אבל אם עושים סתם צורת הפתח על רחוב, יתכן שלא מרוויחים בזה כלום [אא"כ יש בעירוב של השכונה בעיות אחרות שהוזקקו להקל בהם].
ולכן לפני שמחת תורה השנה, פנו למוקד העירוב כמה בתי כנסת שביקשו שהצוות של המוקד יקים להם עירוב בסמוך לבית הכנסת, ובס"ד המלאכה הושלמה עד הדקות האחרונות שלפני החג. כמובן שבכל עירוב יש הרבה נידונים והלכות, שמי שרואה את העירוב אינו מודע להם.
