לפני שנכנסנו לכפר, עצרנו בחורשה סמוכה בשביל עפר. לפני שנספר לשם מה ולאיזה צורך, נקדים ונסביר; ההכנות הקדחתניות שהתחילו כבר לפני זמן רב, עסקו עד עתה בתכנון מקורות הצריכה, תוך התייחסות לכל אחד מסוגי הפרי והירק, זאת לצד חקירות ובדיקות אודות בעלות הקרקעות לאורכה ולרוחבה של הארץ, כדי לוודא את הבעלים האמיתיים המסתתרים לפעמים מאחורי הקלעים. בדרישה וחקירה מוקדמת זו כשקרבה שנת השבע, נחסכים דמים מרובים תרתי משמע, כשבידי בד"ץ 'שארית ישראל' מתקבלת תמונה מדויקת אם יש על מה לפקח ולהשגיח בשעת מעשה.
ועדת השמיטה של בד"ץ 'שארית ישראל' דנה בשבועות האחרונים בכל הנושאים העומדים על הפרק לקראת שנת השמיטה הקרבה ובאה, כשבראש מעייניהם הדאגה לציבור בני התורה לספק להם פירות וירקות ללא חשש איסורי שביעית חלילה. אחד הדברים החשובים שעלו, הדרישה מכל סוחר, קניין וסיטונאי, להכין לקראת שנת השמיטה רשימה של כל המגדלים עמם הוא יעבוד בשמיטה, כאשר התנאי הבסיסי הוא כמובן: עליהם להיות נוכרים למהדרין, והתנאי השני, שאותו מגדל נוכרי יהיה הבעלים המוחלט של הקרקע.
ועדת השמיטה מוודאת את בעלות הנוכרי על הקרקע, מה שנקרא בפי העוסקים בדבר: 'אימות קושאנים'. וכל כך למה? כי לפעמים מסתבר, שנוכרים חוכרים אדמות בתוך גבולות הקו הירוק ממנהל מקרקעי ישראל או מקיבוצים, ובמצב כזה אין זה נחשב יבול נוכרי. באחת השמיטות הקודמות גילו כי מטעי הדרים שגדלים בהם פירות של ערבים שייכים בעצם ליהודים, והערבים רק מטפלים בהם באריסות, ולכן נאסר כל פרי ההדר שהגיע מאזור זה.
רק לאחר שאושרה בעלותם המלאה של הנוכרים על שדותיהם, נחתמים עמם הסכמים לאספקת סחורה. לשם חתימת חוזה עם מגדל נוכרי שיגדל עבור יהודי על פי דרישה מראש, הוכן נוסח שטר מיוחד שנערך בהתייעצות עם רבנו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שהתנגד להסכם בעל פה כפי דעת מרן החזון איש זצוק"ל.
