ואכן, נושא הכשרות בנופשים, האתגרים והמכשולות, כבר נדון רבות. המהדרין והמדקדקין על קלה כבחמורה, כבר יודעים כי הפיקוח על מקומות הנופש והמטבחים, חייב להיעשות בצורה מדוקדקת, ועל ידי גוף כשרות מהימן. בכל שנה ושנה, מתפרסמים סיפורים רבים, המעידים על הצורך בפיקוח הדוק במטבח הנופש על מנת למנוע מכשולות. יעידו על כך מפקחים ומשגיחים רבים, שהניסיונות של מנהלי המטבחים להערים על עבודת הכשרות, לעיתים בכוונה ולעיתים מבלי משים – רבים.
על כן, מי שנמצא במטבחי הנופש, חודשים ארוכים בטרם יפרקו הנופשים את מזוודותיהם, הם אנשי הכשרות, המפקחים והמשגיחים, המגיעים לעמוד על טיבו של המקום, ולוודא כי אכן ניתן להכשיר את המטבח ולבשל בו למהדרין מן המהדרין, כיאה וכראוי לציבור בני התורה.
מה יגרום לכם להודיע לבעל בית הארחה, כי אין אפשרות להעניק לו כשרות ופיקוח לציבור בני התורה? אנו שואלים, ומנסים לברר באמצעות שאלה זו, מה הם הקריטריונים הבסיסיים, אותם בוחן גוף הכשרות בטרם יכנס להכשיר את המטבח ולוודא כי הכל נעשה למהדרין.
נדמה כי התפרצנו לדלת פתוחה. הרב יעקב בורנשטיין, מומחה כשרות מטעם בד"ץ שארית ישראל, עונה: "ברגע שנכנסים למטבח, ניתן לראות אם יש אפשרות לבשל במקום עם כל ההקפדות והחומרות או שלא". לדבריו, "ישנן הקפדות בסיסיות שחייבות להתקיים במטבחים, כמו ההפרדה במטבח בין בשרי לחלבי, שיהא מטבח מספיק גדול שתוכל להתקיים בו הפרדה ראויה. נקודה נוספת, אלו מדיחי הכלים שבמקומות רבים ישנם מדיחים משותפים, וצריך לוודא שאכן ניתן לקיים הפרדה".
"הגענו בעבר לבחון מתן כשרות באחד ממקומות הנופש" מספר הרב בורנשטיין, "וראינו שהמטבח לא רחב מספיק. האזור החלבי היה קטן ופינתי, ומה גם, שרמת הכשרות במקום בכל השנה היתה ברמה מאוד נמוכה. לא לקח לנו זמן רב להבין כי את המקום הזה לא ניתן להכשיר ושיהיו הרבה חיכוכים עם הצוות".
"לפני מספר שנים התקלקל המדיח הבשרי בעיצומם של ימי הנופש, באחד המקומות שבעבר הוענקה להם כשרות למהדרין, ואחד העובדים 'הגדיל ראש' ובא לקיים את ההדחה של הכלים במדיח החלבי. כמובן שהיינו צריכים להשבית את כל ההדחות למשך 24 שעות, ובמשך כל הזמן הזה הם נאלצו לגייס עובדים שישטפו באופן ידני".
"צריך לזכור" מוסיף הרב בורנשטיין, "שצוות המטבח, השף והעובדים, הן בכל השנה והן בזמן שהוא בכשרות למהדרין, הוא אותו הצוות, ולכן צריך לוודא שמדובר בצוות שיכול להתיישר לפי ההוראות החדשות ולשתף פעולה".
הרב רמי מידני, מפקח תחום הנופשים בבד"ץ שארית ישראל מוסיף: "הבסיס של הכשרות בכל השנה, מהווה גם קריטריון למתן כשרות. צריך לראות שיש מטבח שערוך לכשרות ושיש עם מי לדבר. במטבחים בהם בכל השנה יש כשרות רבנות רגילה, תפקידנו להיכנס ולשדרג את הכשרות לרמת מהדרין. אבל במקומות בהם אין מושג של כשרות, לעיתים רבות אין אפשרות להכשיר את המקום ולהכניס נוהלי עבודה של כשרות".
"זה גם ההבדל המהותי בין כשרות בארץ לבין כשרות בחו"ל" מטעים הרב מידני. "בעוד בארץ, רוב המקומות עובדים בכל השנה עם כשרות רבנות, כך שנוהלי כשרות לא זרים להם, ואנו נכנסים ומשדרגים את רמת הפיקוח, חומרי הגלם, ההקפדות והחומרות. מה שאין כן בחוץ לארץ, כאשר רוצים להפוך מלון שבכל השנה בישלו בו נבילות וטריפות לכשרות מהדרין, המלאכה קשה שבעתיים, ולעיתים אף לא אפשרית".
"הציבור אינו מודע לכמות המכשולות הקיימות במטבחי הנופש. רואים על המודעה 'כשר למהדרין' ומרגישים שיכולים לסמוך, אבל חייבים לוודא שמאחורי הכשרות, עומד גוף כשרות רציני ואחראי, ומשגיחים שעוסקים בתחום בכל השנה כולה".
