יום א' הוא היום הכי קדחתני ופעיל במתחם ההשגחה הקפדנית של בד"ץ "שארית ישראל" בתוככי ממלכת הפירות והירקות של חברת הענק 'ביכורי השדה'. לשם השוואה, ביום ראשון החל משעות אחה"צ נכנסים למחסן עשרות טונות סחורה, יותר מבשאר ימות השבוע. זאת הסיבה, שבחרנו לייחד את יום ראשון, דווקא לסיור במחסן הפירות והירקות "ביכורי השדה".

אך בלאו הכי, מה יותר מתאים בעיצומה של שנת השבע, 'השנה' של המחלקה למצוות התלויות בארץ בבד"ץ "שארית ישראל", מלפתוח את המסע בן ששת הימים, בהתחקות אחר עבודתה הבלתי נגמרת של 'ועדת השמיטה'?

זה למעלה משנה, ש'ועדת השמיטה' חיה ונושמת 'שמיטה'. מתחילת החורף הקודם הם עמלים נמרצות בהכנת נהלי כשרות בלתי מתפשרים לשנת השמיטה, לפי הוראותיו המחמירות של מרן החזון איש זיע"א, והיום, אמצע שנת השבע, הפעילות המעשית בשטחים (תרתי משמע), נמצאת בשיאה.

צוות המפקחים והמשגיחים העושים את מלאכת הקודש, מומחים ובקיאים בהלכה, ומנוסים לעמוד על משמרתם, בתקיפות וללא פשרות, מיומנים במעין 'חוש שישי' להרגיש כל שינוי בשטח ולמנוע הכנסת סחורה לא מפוקחת. הפיקוח הצמוד של המשגיח, במטע, בחממה או במחסני הקיבול, כולל רשימות, בדיקות, תיעוד והשגחה הנעשים בכל דקה ודקה של שעות היממה.

האחראים בפועל על מלאכת הפיקוח המורכבת הם המפקחים הוותיקים הרב יעקב בורנשטיין, הרב משה שכטר, הרב נפתלי גוטליב והרב ר' משה בורנשטיין.

אם ננסה להגדיר את המקום הנגלה לעינינו, דומה שהמונח המתאים ביותר הוא: תחנה מרכזית. תחנה מרכזית לפירות וירקות, תוססת ועמוסת פעלים, שאליה מתנקזת תוצרת חקלאית לרבבות טונותיה מצד אחד וממנה יוצאים החוצה אותם עשרות טונות כשהם ארוזים וממוינים, מעושרים וכשרים.

כמאה משאיות עומדות ברציפי ההעמסה. עורפן של המשאיות נושק לרציף ההעמסה המחבר את רצפת המשאית לרצפת המפעל והיו לאחדים. שיירה של משאיות ניצבות כנועות, דוממות, שותקות, מועמסות בסבלנות וללא אומר ודברים.

ובמפעל עצמו. באולמות הענק, גבוהי תקרה וצוננים, מעל האספלט המחליק, נעים וזעים ללא הרף עשרות פועלי אריזה ומיון, עשרות קניינים, פורקי סחורות ומשנעי סחורות, מלגזנים ומנופאים, המתרוצצים ומעבירים ארגזים גדושים ממקום למקום, ללא הגבלות מרחק או גובה כלשהו. זרועות המנופים ההידוראליים מעלים בקלילות ארגזי כובד עמוסים אל מדפים המצויים בגובה של קומתיים וחצי מעל ראשינו.

בתוך האי התוסס והשתקני הזה, בינות לנהגי המשאיות הפורקות הדחוקים תמיד בזמן, למשנעי הסחורה המתמרנים בזהירות עם מלתעות המלגזה, בין רגלי ההולכים, לבין הפועלים והקניינים העונדים ווסטים ועוטים קסדות – חולשים משגיחי הכשרות של בד"ץ 'שארית ישראל' על ממלכת הכשרות העוצמתית, הקשוחה, האיתנה, הלוחמת, הבלתי-מתפשרת.

לא כל המשגיחים במחלקה למצוות התלויות בארץ נמצאים כאן, במחסן המקורה והמצונן. בו בזמן נמצאים משגיחים אחרים 'בשטח', מכתתים רגליהם בפרדסים ובמטעים, בשדות ובכרמים, שגיבורי הכוח נטשו, או לחילופין בחברת בני דודנו הישמעאלים מגדלי יבולי נוכרים.

מחסן 'ביכורי השדה' הוא רק אחד מתוך שלושה עשר בסיסים מרכזיים, אליהם מנוקזים מידי יום עשרות טונות פירות וירקות הנמצאים תחת מערך הפיקוח של בד"ץ "שארית ישראל", ומשם עושים את דרכם אל מאות החנויות ותחנות החלוקה בהשגחת בד"ץ 'שארית ישראל'.

בפנים המחסן מתזז במרץ בינות למדפים המפקח הרב נפתלי גוטליב, כשעינו פקוחה על הכל. הרב גוטליב, נהירין לו שבילי המחסן כשבילי בית חלקיה ישוב מגוריו. הוא פוסע בין שורות גוייבות מדיפות ריחות משכרים, עובר לצד תפוחי גרנד בוהקים, עוקף מטען עגבניות ולימונים ומגיע לעמודים המזכירים בטונדות ביטחוניות. המעבר שם מוגבל לאדם בודד, ושני מחשבים עם סורקים תעשייתיים מותקנים לצדיהם.

מסביב השטח מגודר בגדר ביטחון. "נראה שהברחנו כרגע את הגבול", אנחנו מעירים בהלצה, והרב גוטליב משיב ברצינות כי אכן חצינו כרגע את הגבול. מתברר כי שורות המדפים שעקפו זה עתה משמשות קניינים שונים בהם גם של בעלי היתר מכירה, ולכן בד"ץ "שארית ישראל" דרש חציצה מוחלטת, פיזית ומערכתית כדי למנוע חלילה מכשולות.

מר אילן שבח מנכ"ל ביכורי שדה מספר לנו על השינויים שנעשו במחסן בעקבות דרישות הבד"ץ: "שלושה חודשים לפני שנת השמיטה כבר התחלנו בהיערכות מעשית בשטח המחסן, בודדנו את מחסן 41 (מחסן בד"ץ שארית ישראל) והנתיבים המובילים אליו. משאיות של סחורה המיועדת לבד"ץ "שארית ישראל" מגיעות לשטח המבודד הזה, הסחורה נשקלת ועוברת במסלול מגודר עד לשורת מדפים המגודרים לאורך ולגובה המחסן המונע כל ניסיון או טעות להכנסת סחורה לא מבוקרת".

וזה לא מסתכם בבטונדות. "במספונים של החברה חסמנו את הסחורה בצורה כזו, שרק סחורה המאושרת על ידי הבד"ץ יכולה להיקלט – למשל סחורה שתגיע מהערבה הצפונית לא תגיב לסריקת הברקוד, הוא חסום במערכת, וללא סריקה הפועלים אינם יכולים לקלוט את הסחורה ולהכניסה למחסן ולמדפים".

ניתן להבחין בהבדלים רבים בטיפול של הפירות והירקות בין שאר חלקי המחסן לבין מחסן 41 בו מאוחסנת הסחורה בפיקוח בד"ץ "שארית ישראל". בעוד משטחים יוצאים מהמחסן קשורים בלבד, הסחורה של הבד"ץ יוצאת עטופה בניילון נצמד עבה שעוטף בכמה שכבות כל משטח, ובנוסף, ניילון ממותג עם ברקוד מיוחד עוטף אותו ככובע מלמעלה.

על הניילון ניתן לראות מספרים, אך הם אינם תואמים לכאורה לשום מספר הנוגע לחודש או למספר המחסן. הרב גוטליב מסביר, כי המספר 2490 מרמז על בד"ץ – "שארית ישראל", והמספר הנוסף 5782 על שנה זו – שנת השמיטה תשפ"ב. ולא זו בלבד, אלא סרטי ההדבקה ממותגים גם הם עם מיספור ייחודי – 34195 המרמז על 'שמיטה'. סדרת טריקים נוספים מגלה המשגיח הוותיק שמשלים כבר 30 שנות עבודה בתחום הכשרות וזו השמיטה השלישית שלו תחת כשרותה המהודרת של בד"ץ "שארית ישראל", אך מסיבות מובנות הדברים לא יובאו מעל במה זו.

הכניסה למחסן 41 היא האזור הכי מאובטח ורגיש במקום. שלושה משגיחים ניצבים בפתחו לאורך שעות היממה – כאשר המקום אינו נסגר לרגע, אלא פתוח 24 שעות ביממה.

לדברי המשגיח שבמקום, יש להם סדר יום מאורגן ומדוקדק. הם יודעים בדיוק מהיכן צריכה להגיע סחורה, מי המגדל, מי הנהג, ומה צפי הכמויות ומגוון הירקות והפירות. כמעט ואין הפתעות, ואם ישנן, אז חבילות של קשיים ובחינות נערמות, עד שהסחורה נכנסת, אם בכלל.

הפתעות? יש ויש. באחד הימים הגיעה משאית עם ארבעה משטחי פלפלים אדומים, קילורין לעיניים, מאזור הערבה הדרומית, לכאורה. תעודת המשלוח היתה חתומה כראוי, אלא ששם המגדל נכתב בכתב יד, לא מודפס כנהוג. השעה היתה חצות. המשגיח התורן הודיע חד משמעית: "לסחורה הזו אין כניסה, הטופסולוגיה לא ממוחשבת ויש חשש שהוחלפה סחורה בדרך!" ארבעת המשטחים הובלו אחר כבוד לאי שם. לשטח המבודד של בד"ץ 'שארית ישראל' הם לא נכנסו!

המשגיחים מתעדים כל פרט, כל שעה, כל פרי, כל ירק וכל שם מגדל ואזור הגידול. בעיניים עצומות הם יודעים ומכירים את הנעשה. פנקסים אלו נשמרים זמן רב לצורך בקרה ופיקוח. זאת ועוד, יש להם בקרה מוחלטת על מצב המחסן ע"י מצלמות ומסכים המתעדים כל רגע מה נכנס ומה יצא.

אגב כך ראוי לציין, שבד"ץ 'שארית ישראל' עירנית גם לטיב הסחורה, ויש לה השפעה על בחירת המגדלים והגידולים המגיעים למחסנים.

אז איכות יש. כשרות בוודאי שיש, למהדרין מן המהדרין. לא פלא כי ציבור בני התורה ובראשם מרנן ורבנן עיני העדה גדולי ומאורי הדור שליט"א מעלים על שולחן מלכים מכשרות בד"ץ "שארית ישראל". יאכלו ענווים וישבעו!