צור קשר

הגאון רבי משה ויא שליט”א

המהדרים שלא להשתמש לאחר הפסח בחמץ גמור שנמכר לגוי (גם כשהמכירה נעשתה כהלכה), נזהרים מהמוצרים הבאים:

מוצרי מאפה – ישנן מאפיות, קונדיטוריות ופיצריות המכינות בצק לפני פסח, מקפיאות אותו ואופות ממנו לאחר הפסח. מוצרים אלו משווקים בימים הראשונים שלאחר הפסח.

מוצרי חמץ –  ישנם מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים המיוצרים לפני פסח ומשווקים במשך תקופה ארוכה לאחר הפסח. יש שמיד לאחר פסח משווקים מוצרים אלו מייצור שלאחר פסח, ולאחר תקופה משווקים מייצור שלפני פסח.

לדוגמא, ביסקוויטים, ופלים, קרקרים, פסטה, שקדי מרק, ביגלך, בירה, וויסקי.

הרוצה להדר שלא להשתמש אפילו בתערובת חמץ, עליו לדעת שבמוצרים רבים מעורבים מרכיבי חמץ, כגון: לתת, גלוטן, משפרי אפיה, פרורי לחם, שברי ביסקוויטים ועוד.

לדוגמא: מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה), אבקות מרק מסויימות, דגני בוקר, ממתקים, דייסות.

מוצרים אלו משווקים במשך תקופה ארוכה, לעיתים אף יותר משנה. קשה לסמוך על תאריך הייצור היות והוא מתייחס רק לתאריך האריזה של המוצר הסופי ולא לתאריך הייצור של המרכיבים השונים, כך שקיים קושי גדול להקפיד על חומרה זו. בפרט שלאחרונה מפעלים רבים אינם מציינים את קוד תאריך הייצור ע”ג האריזה.

בנוסף יש לציין, שישנם מפעלים המשתמשים בשיירי דברי מאפה שהוחזרו למפעל ממוצרים שנאפו לפני הפסח, טוחנים אותם ומערבבים במוצרים חדשים הנאפים לאחר הפסח, כגון עוגות, וופלים ועוד.

קמח לבן:

קמח ראשון שנטחן מיד לאחר הפסח עלול להיות נגוע בתולעים יותר מקמח רגיל, עקב השבתת הטחנה בימי הפסח והימצאות תולעים במכונות ובצנרת המעבר, לכן קמח זה טעון ניפוי כקמח רגיל [בניגוד לדעה המוטעית שקמח זה נקי מחמת טריותו].

קמח מלא:

קמח מלא שנטחן בטחינה מיוחדת ללא תולעים – נטחן בדרך כלל בטחינה יבשה, ולכן אין בו חשש חמץ שעבר עליו הפסח. ישנן חברות בודדות הלותתות את החיטה לפני הטחינה ויש לברר זאת אצל נותן ההכשר.

קמח מלא שנטחן בטחנת קמח רגילה – קמח מלא המשווק בדרך כלל בחנויות טבע בתור “קמח שנטחן באותו יום” – מיוצר מחיטה שנלתתה במים.

“מצות חמץ” מיוצרות כל השנה מקמח שלא נלתת במים, אבל אין הקפדה שהבצק לא יגיע לידי חימוץ לפני האפיה. לכן, מצות חמץ וקמח מצה חמץ המיוצרים לאחר פסח, מותרים גם למי שמחמיר שלא לצרוך קמח שנמכר לגוי. לעומת זאת “מצות חמץ” וקמח מצה חמץ שנאפו לפני פסח, הרי הם ככל חמץ אחר.

ברוב מוצרי המזון תאריך הייצור מופיע בקוד בן ארבע ספרות, כאשר הספרה הראשונה (משמאל) מסמלת את שנת הייצור, ושאר שלוש הספרות מסמלות את מספר הימים מתחילת השנה האזרחית.

כך לדוגמא, קוד הייצור שלאחר הפסח תשפ”ב הינו החל ממספר 2114 ומעלה (המספר הראשון מסמל את השנה: 2 – 2022 ושלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים בשנה, מתחילת השנה האזרחית: 114 – 114 יום מתחילת 2022). ישנם מוצרים בהם הקוד מסומן כך: 22-114.

במוצרים של מפעלים מסוימים לעיתים מופיעות עוד ספרה או שתיים המסמלות את המשמרת או את המפעל ואין להן חשיבות לעניינינו, כגון: 22114-2.

לאחרונה הפסיקו לציין את קוד הייצור במוצרים רבים ואין לצרכן אפשרות לדעת את תאריך הייצור / האריזה.

באטריות המיובאות מאיטליה וטורקיה לא מופיע קוד ייצור, אלא רק תאריך אחרון לשיווק, שהוא בדיוק שנתיים מיום האריזה.

לתשומת לב:

ישנם מוצרים שהקוד מסמן רק את תאריך אריזת המוצר, אבל לא את תאריך הייצור העלול להיות מוקדם יותר.

גם בסוף הקיץ עלולים להופיע על המדפים מוצרים מייצור שלפני פסח.

הקוד אינו מעיד שכל המרכיבים יוצרו לאחר הפסח.

חברת “אסם” משווקת לאחר הפסח אטריות שהיו בבעלות של גוי עד הגיעם לארץ. יש לשים לב לתאריך המופיע על המדבקה, לדוגמא: “נרכש בחו”ל מאינו יהודי לאחר הפסח תשפ”א”.