רבינו מרן שר התורה זצוקללה"ה.

הוא הגאון הגדול בעל ה'דרך אמונה', אשר נשא בתעצומות על כתפיו את מערכת הכשרות המהודרת בעולם התורה בד"ץ 'שארית ישראל', והורה את דרכה על פי דעת התורה אשר מילאה את כל ישותו, על פי האמת הצרופה. אשרי עין ראתה כל אלה!

הוא רבן של ישראל שר התורה זצוקללה"ה, אשר מיום הקמת מערכת הכשרות המהודרת היה מורה ובא לכל שואל כי זו הכשרות שלו! של התורה הקדושה! ואף כתב בכתב יד קדשו: "שמעתי ממו"ח שליט"א שזהו ההכשר היחידי שאפשר לסמוך עליו. חיים קניבסקי". הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו!

הוא אשר עמד בראשנו, כמלאך הניצב על ראש דרך, כיושב בסתר לחלות פני מלך.

ועתה חסרנו כל אלה. נצחו אראלים את המצוקים, נסתלק רבינו בחטף, הותירנו יתומים!

חברי בד"ץ "שארית ישראל" הרבנים הגאונים שליט"א מצאו תדיר דלת פתוחה בביתו של רבינו עיני העדה זצוק"ל, אליו העלו את שאלותיהם שהזמן גרמן, כשרבינו כהרגלו משיב מיד בקצרה, מורה את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. רבינו נתן אמון בלתי מסויג בדרכי ההשגחה שעל ידי הבד"ץ וכיוון תמיד את דרכה על פי דבר ההלכה הצרופה ובמסורת פוסקי הדורות זיע"א.

חלינו אפוא פני חבר הבד"צ הגאון רבי שבח צבי רוזנבלט שליט"א אשר היה תלמידו ומקורבו של רבינו שר התורה זצוק"ל ובקשנו להתבשם מעט אחר מיטתו של רבינו, להיזכר ולשמוע על נידונים הלכתיים שעלו על שולחנו של רבינו זצוק"ל בנוגע למערכת הכשרות.

מספר הגרש"צ שליט"א:

"היה לו לרבינו זצוק"ל 'ספר זכרונות' עם פסקי הלכות מדודו מרן החזו"א זצוק"ל. הוא שמר על זה מכל משמר וכמה פעמים הראה לי הלכות משם. פעם בהלכה מחודשת אמר לי, שאי אפשר לסמוך על זה, משום שכתב את זה אחרי פטירת החזון איש ולכן אינו לוקח אחריות על זה. ומדוע לא כתב ספר זה בחיי חיותו של החזון איש, הסביר לי רבינו זצוק"ל, משום שלא חשב שיגמר פעם החזון איש… רק אחרי הפטירה הרגיש במלוא עוצמתו את החסר הגדול של החזו"א ואו אז ראה לנכון לרשום את פסקי ההלכות".

"והנה כך גם אנחנו מרגישים כיום כלפי רבינו זצוק"ל, בחיי חיותו לא חשבנו על הרגע שרבינו לא יהיה עמנו, איך אפשר לדמיין עולם בלי רבינו זצוק"ל? אבל עכשיו אנו מרגישים את החסר, עכשיו אנו מבינים, שלמרות שכשהיינו לידו הרגשנו כביכול כאיש אל רעהו, אך באמת הוא היה מלאך!"

הימים ימי שנת השבע, שהיתה יקרה כל כך ללבו של רבינו זצוק"ל ופעל רבות בחייו להרבות בעם ישראל את שמירתה בקדושתה ושכל בני התורה ילמדו ויידעו את הלכותיה. הגרש"צ שליט"א נזכר, על שעות רבות שדנו בנושא גבולות הארץ. "למעשה הוא היה אומר, שאנחנו לא יודעים את הגבולות, והחזו"א אמר שאילת זה חו"ל וממילא מה שקרוב לאילת זה גם חו"ל. כשדיברנו על הצד המזרחי של עין יהב, אמר: 'עין יהב זה צפוני', ואמר שאין מספיק הוכחות להתיר".

"עלתה פעם שאלה על בננות שלא מוכנים לאכילה בלי הבחלה, בננות של נכרי לפי מרן החזו"א יש קדושת שביעית, וצריך גם לעשר בתנאי שגמר מלאכה ביד ישראל, השאלה האם הגמר מלאכה נחשב בליקוט בשדה, ואם כן לא צריך לעשר כי זה של גוי, או שההבחלה היא הגורם וההבחלה היתה ביד ישראל. רבינו זצוק"ל הפנה ל'דרך אמונה' בו כתוב שגיסו הגאון רבי שאול ברזם זצ"ל שאל את החזו"א ונענה להחמיר ולעשר".

אלו עוד הוראות הנחיל בבד"ץ 'שארית ישראל' על פי דעת מרן החזו"א זצ"ל?

"רבינו היה תלמידו המובהק של מרן החזו"א זצוק"ל ופסק כמותו בכל דבר. למשל לגבי דגים, ידועה ההקפדה במערכת הכשרות על בדיקת 'דג דג'. דבר זה שמענו מרבינו זצוק"ל, כי דודו מרן החזו"א הקפיד שיבדקו כל דג ולא להסתמך על רוב וכדומה".

"בתקופה האחרונה, כשהוקמה בהוראתו בבד"ץ 'שארית ישראל' מחלקה לפיקוח על עניני הסת"ם, היו ההכרעות בכל דבר כדעת מרן החזו"א. שאלתי אותו מספר שאלות על נושא תפילין, למשל האם צריך גובה שהפרשיות יכנסו בפנים, על כך השיב ואמר שהחזו"א הקל בזה, אך האבא (מרן הסטייפלר זצוק"ל) החמיר, והוסיף רבינו זצוק"ל: 'אם האבא היה יודע שהחזו"א הקל, הוא היה גם מקל'".

"כשהתעורר נידון על הוצאת הכליות מהעופות לפני המליחה, אמר לי לשאול את אחיותיו, הן יודעות מה היתה דעת מרן החזו"א בזה. ואז הלכתי ברחוב עם בנו, וראינו את אחיותיו, שאלנו והן אמרו שאחות החזו"א, אמו של מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל, היתה מדריכת הכלות שלהן ולמדה אותן הלכות מליחה, ואמרה שצריך להוציא, וכך הן נוהגות. והקפדנו על זה כמובן".

האם זכור למע"כ הרב שליט"א עוד הוראות ששמע מרבינו הגר"ח זצ"ל בנוגע למערכת הכשרות?

הגרש"צ: "כשדיברנו על השחיטה הוא אמר, שאפילו ב'הרגש' כלשהו צריך להחמיר! אמרתי לו, שאנשי מקצוע אומרים שזה לא יחזיק מעמד, ומדי הרבה פסילות לא יוכלו לרומם את מערכת השחיטה. על כך ענה רבינו זצוק"ל ואמר נחרצות: 'לא צריך להתחשב בזה, צריך לעשות מה שההלכה אומרת, וד' יעזור'".

"אמרו לו על שוחט פלוני שלא הרגיש כ"כ ב'דקות ההרגשה', ומכיוון שאכלו משחיטתו, הרי הוכחה שאין צריך להרגיש כל כך בדקי דקות, ומיד אמר ללא עוררין: 'חשבנו שהוא מרגיש בדקות, ואם לא – אז נפסיק לאכול משחיטתו'".

"היה נושא אם השתילים נקראים 'תחילת פרי' כלפי טבל וספיחין, כשהשתילים של יהודי וממשיכים לגדול אצל גוי. השאלה היתה על תחילת הגידול שכבר היה. הוא ישב רבע שעה ועיין איתי יחד ב'דרך אמונה' שלו כשהמסקנה שזה בסדר ומותר".

"באפיית מצות הקפיד שצריך לומר: 'כל מה שאעשה היום, הריני עושה'. יש הרבה שאומרים 'כל מה שאני עושה', משמע שעושה עכשיו ולא מה שאחר כך. רבינו תיקן את הנוסח וכך מקפידים כיום. כך גם בציצית בכל דבר שצריך 'לשמה'".

"בנוסח המעשרות הקפיד שיאמרו: 'הרי הוא' תרומת מעשר. כך גם כשהיה נידון לעשר קמח של מצות, הקפדנו שיאמרו 'הרי הוא' כהוראתו."