א. הגידולים הנ"ל שקדושים בקדושת שביעית הוא דווקא אם הגיעו במהלך שנת השמיטה לשלב הגידול הקובע את השתייכותם לשמיטה. אך שלב הגידול הקובע שונה בכל מין ומין וכדלהלן:
ב. בזיתים וענבים, בחמשת מיני דגן ובקטניות – שלב הגידול הקובע הוא אם הגיעו לשליש גידולם בשנת השמיטה.
ג. בפירות האילן – שלב הגידול הקובע הוא אם חנטו בשנת השמיטה. ונחלקו הדעות בהגדרת חניטה: י"א שהוא שליש גידול, וי"א שהוא תחילת גידול הפרי לאחר נפילת הפרח, שכבר ניכר הפרי.
ד. בירקות – שלב הגידול הקובע הוא אם נקטפו בשנת השמיטה [ירקות הם: ירקות עלים, שורש, פרי הירק, ירק למאכל בהמה].
ה. אתרוג שחנט בשנה שישית ונקטף בשמיטה – אינו קדוש. וי"א שהוא קדוש, ונהגו לחוש לדעה זו. אולם, אתרוג שחנט בשנת השמיטה, אע"פ שנקטף בשנה השמינית, לכולי עלמא קדוש בקדושת שביעית.
ו. פירות הדר – אם חנטו בשנה השישית ונקטפו בשנת השמיטה – אינם קדושים. אולם אם חנטו בשנת השמיטה ונקטפו בשנה השמינית – קדושים בקדושת שביעית.
ז. פרחי ריח: אם גדלים על שיחים רב שנתיים או על אילנות – אזי חניטת הפרחים הוא השלב הקובע (כמו שנתבאר בסעיף ג' לעיל), אולם אם הפרחי ריח גדלים על צמחים רב שנתיים – אזי שעת הקטיפה היא הקובעת (וכמו שנתבאר בסעיף ד' לעיל).